זוהי למעשה שאלת השאלות כאשר דנים בשאלת הקוד האתי מיהו בדיוק ובשביל מה הוא טוב. פילוסופים מהעבר ומהווה עדיין דנים בסוגיה זו ונעים במעגלים סחור, סחור האם מוסר ואתיקה חד הם או שונים באופיים ואם כן האם אפשר לקבוע בוודאות שאדם שהתנהל בצורה מסוימת נהג לפי האתיקה המוסרית העצמית שלו או לפי הנוסח שתלוי בנבכי מסדרונות מקום העבודה.
קיימות דוגמאות לרוב של אירועים כאלו ואחרים אשר תוצאותיהם נמדדות לפי הקוד האתי של אותה קבוצה ממנה יצא אותו אדם או האם פעל על פי עקרונותיו בהם הוא מאמין בכל ליבו ומבחינתו הם אלו שקובעים. להלן דוגמא אחת: עבריין מבצע שוד. הוא מודע למעשה הפסול שהוא מבצע אך למרות זאת ממשיך ושודד. מבחינתו הוא עושה זאת לצורכי הישרדותו, זהו הקוד האתי שלו הצורך שלו נמצא מעל היכולת לעצור ולא לעשות. סביר להניח שאנו נראה במעשה זה כפסול ונבקש את ראשו. אז כיצד נדע להבחין בין אדם למעשהו בשביל להגיע לקביעה חד משמעית אם הוא אשם או לאו?
מהותו של הקוד האתי
הולדת החשיבה האתית והמוסרית שבנתה אט, אט את הקוד האתי המוכר לנו כיום התחילה כהגיגי רוח בין הפילוסופים השונים שהיו בעולם בימי בית שני. הקוד נקבע מתוך כמה יסודות טיפוליים והם הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, מדעי החיים והרוח ועוד. הכותרת הראשית המכתיבה את כללי האתיקה היא ערכים מוסריים, מצפוניים שיש בכל אחד מאיתנו שידעו לתת את התגובה הנכונה כשנזדקק לה.
שלוש סוגים של הקוד האתי נבדקות כל פעם מחדש מול אירוע כזה או אחר על מנת לקבוע אם יש מקום לענישה והם: האם לשפוט אדם לפי תכונותיו וטוהר מידותיו או לפי המעשה שנעשה? האם אדם ביצע את המעשה שהיה צריך להיעשות או בחר להתעלם ולא לעשות דבר? האם לשפוט על פי המעשה עצמו ותוצאותיו בלבד? כפי שכבר נרשם בתחילה אין הגדרה מוחלטת כיצד יש לשפוט ולהחליט, חובה להתייחס לכל דבר לגופו הוא ולא תמיד אמות המוסר המוכרות לנו הן אלו שיקבעו בעבור האדם היושב מולנו, בשבילו יכול להיות שהפעולה שעשה היא הכי טובה מבחינתו ולכן תהיה הקוד האתי מבחינתו. בסופו של יום מוסריות הם העקרונות שגדלנו עליהם והמניעים אותנו לשמור על האתיקה שהיא הקו המנחה, של אותו מקום אליו אנו שייכים (בית, מוסד, חברה, מפעל, מדינה, קבוצה וכו').