כאשר אנו נוסעים על כביש 6 קורה לא פעם שחולפת מחשבה במוחנו, איך לא סללו את הכביש הזה קודם. נוחות הדרך, צידי הדרך המטופחים ונסיעה שלווה ונינוחה הופכים את הנסיעה על הכביש הזה להנאה מושלמת עד כדי כך שאפילו החשבונית שכבר יוצאת בדרך אלינו איננה מטרידה אותנו.
כמה מהדילמות המרכזיות שהטרידו את המוחות מאחורי הקמת כביש 6 היו: נושא התשלום, דרך הגבייה והאם זו תהיה הסיבה שבגללה אנשים לא יבחרו לסע בדרך הזאת. אכן היו כאלו שטענו שזהו גזל לגבות כספים על כבישים שאמורים לשרת אותנו ואמורים להיות נחלת הכלל וקראו להחרים את הכביש, אך זה לא הועיל להם, הכביש נסלל ובתחילה היה יותר בשימוש של רכבי תחבורה ציבורית ועיסקית שיכלו כביכול "להרשות" לעצמם את העלות החודשית בגין נסיעה על כביש 6, מבחינתם הייתה יותר חשיבות בלעקוף כל הפקקים במרכז הארץ והגעה בזמן ללקוחות תוך כדי סיום יום העבודה מהר יותר, זה כשלעצמו היה שווה את המחיר. עם הזמן כביש 6 תפס תאוצה וגם האנשים הפרטיים העיזו והחלו להשתמש בכביש וגילו את הנינוחות בנסיעה ישירה ללא רמזורים וללא עצירות, בדרך מטופחת עם עצים וצמחייה משגשגת.
קשיי הקליטה של כביש 6
ההתחלה של הכביש הייתה איטית ומגששת מבחינת האוכלוסייה בארץ, סיפורים מזעזעים על חובות לא הגיוניים שהתקבלו בדואר החלו לצוץ מכל עבר, כולל כתבות רבות בערוצי התקשורת, על ידי אנשים שהשתמשו בדרך ושמסיבות שונות לא שילמו ולפתע קיבלו חשבוניות עם ליקויים בנתונים שנקלטו בנוסף לחיובים של סכומי עתק לא הגיוניים. באופן טבעי הנושא גרם לתסיסה בקרב האוכלוסייה שקראה לא לסע על כביש 6 אם לא יהיו שינויים בדרך ומעקב אחרי חיובי הנסיעה. "דרך ארץ" החברה שקיבלה את הזיכיון לשלושים שנה על הגבייה ותפעול הכביש לקחה את עניין החיובים לתשומת ליבה ותוך זמן קצר כבר קצרה הצלחה בנושא לאחר פעולות כאלו ואחרות ששינו ושיפרו את החיובים ואשר בעקבותיהם קיבלה ביקורת עם הרבה שביעות רצון מהנוסעים בדרך וזאת נכון לימים אלו.
מה שהרבה אנשים לא יודעים זה שלקח 30 שנה מהרגע שרעיון הכביש הועלה בממשלה של שנות השישים ועד שנסלל בסוף שנות התשעים. כביש 6 ידע תלאות רבות טרם נסלל. על הממשלה היה לצאת ולרכוש הרבה קרקעות חקלאיות ונרחבות עליהן נטווה תוואי הדרך שעתיד היה לשנות את פני המדינה.